מכחישי הקשר בין מעשי האדם ושינוי האקלים טוענים שאין שום קונצנזוס מדעי בנוגע לשינוי אקלים. זה צעד של יחסי ציבור, לא מדע. הם מנסים לרכב על האהבה האנושית למדע, אהבה שנולדה מהתועלת שלו. המדע הוא תחום הידע שהעניק לנו את מיזוג האוויר, מחבתות הטפלון, רכבים, רפואה מתקדמת ומזון טעים ובטוח. הוא גם העניק לנו תיאוריות מעניינות ומגניבות, כמו תיאוריית האבולוציה, תיאוריית הכבידה ותיאוריית המפץ הגדול. הוא עובד נהדר ככלי להבנת העולם. הכחשת שינוי האקלים תקבל הילה של מדעיות בעיני הציבור, אם הוא ישוכנע שזאת דעה שעדיין נידונה ברצינות בקרב חוקרי אקלים.

אין שום בסיס לרעיון הזה. בפועל, מדענים כבר הסכימו ששינוי האקלים מתרחש ושבני אדם הם המניע העיקרי שלו. הקונצנזוס בקרב מדענים על הסוגיה הזאת חזק. מחקר שפורסם ב-2013 על ידי ג'ון קוק סקר את ספרות המחקר על שינוי אקלים. צבא קטן של מתנדבים סקר את התמציות של כל מחקר וסיווג כל מחקר לשבע קטגוריות שונות של הסכמה, אי-הסכמה וניטרליות בנוגע לעמדת הקונצנזוס.

כ-12 אלף מאמרים נסקרו. בקרב המחקרים שהתמציות שלהם הביעו עמדה בנושא, הרוב המכריע, 97.1 אחוז, תמכו בעמדת הקונצנזוס. בנוסף, ערכו קוק ועמיתיו סקר אימות: הם שלחו מיילים לחוקרים שאת מחקריהם סקרו וביקשו מהם לדרג את המחקרים בעצמם. גם כאן, 96.4 אחוז מהמחקרים שהביעו דעה תמכו בעמדת הקונצנזוס.
מחקרים נוספים שבחנו את השאלה הזאת ניבו תוצאות דומות. בקיצור, עמדת הקונצנזוס באמת ראויה לשמה.

שיר של חרטא ושל בולשיט
התוצאה המובהקת של המחקר של קוק מכבידה על מי שלא מאמין שאנחנו בני האדם משפיעים כל כך על האקלים. יש אפילו אתר שריכז 97 מאמרים כקונטרה למחקר הזה כאן בקישור. רוב ההתנגדויות נעות סביב אותה טענה מרכזית, שחוזרת על עצמה שוב ושוב, כל פעם בלבוש קצת שונה: במחקר המדובר המון מחקרים נספרו כתומכים בעמדת הקונצנזוס, למרות שהם לא. כך למשל גם מחקרים שאפילו מזכירים תרומה מינימלית ביותר של האדם להתחממות נספרו כתומכים בעמדת הקונצנזוס. בנוסף, מספר חוקרים טענו שהמחקרים שלהם סווגו כתומכים בעמדת הקונצנזוס כשבפועל הם לא. לטענתם, בפועל רק 1.6 אחוז מהמחקרים שקוק סקר תמכו בעמדת הקונצנזוס. לי זאת נשמעת טענה חזקה, אם היא רק היתה נכונה. עם זאת, כשבדקתי אותה נתקלתי בבעיה קטנה אחת: היא לא.

למשל, נטען בכתבות שהקטגוריות "בושלו" במיוחד בשביל תמיכה בתיאוריה. מבט חטוף בקטגוריות מראה שהן סימטריות, כלומר, שההשוואה כאן הוגנת לחלוטין ושהטענה היא שגויה.

דוגמא נוספת: המכחישים טוענים שבבדיקה שנעשתה על ידי גורם חיצוני, מתוך ה4000 מחקרים שנמצאו כתומכים, רק 65 מהמחקרים (1.6%), תומכים באופן "חזק" בשינוי אקלים מעשה ידי אדם (יעני באופן מפורש וכמותי). לטענתם, אל מולם עומדים 78 מאמרים, שמכחישים.
הטענה נראית חזקה, עד ששמים לב לניסוח ולנתונים עצמם. מחקרים התומכים באופן חזק מושווים אל מול כלל המחקרים שמתנגדים, כולל אלו המתנגדים באופן בינוני או חלש. אם נשווה את כלל המחקרים התומכים ואת כלל המחקרים המתנגדים נגיע בדיוק לאותה התוצאה של מחקרו של קוק: כ4000 מחקרים תומכים אל מול כ80 מתנגדים.

דרך נוספת בה הטענה מופיעה היא שבכתבות מספר חוקרים בולטים טוענים שהמחקרים שלהם הוצגו כתומכים כשבפועל הם לא. בואו נראה מה יש לאחד משלנו להגיד בנושא, פרופסור ניר שביב.
לפי טענת שביב, מאמרו סווג כ"תומך באופן מפורש אך לא כמותי", אך לטענתו המאמר הוא בכלל מאמר שמתנגד.
מאמרו של שביב מציע תרחיש בו אם משקללים קרניים קוסמיות במודלים האקלימיים, אז כ0.5 מעלות מההתחממות של המאה ה20 נגרמה על ידן, והיתר נגרם על ידי האדם. כפי שנכתב בתמצית המחקר (הדגשה שלי):

"the increased solar luminosity and reduced CRF over the previous century should have contributed a warming of 0.47 ± 0.19°K, while the rest should be mainly attributed to anthropogenic causes."

נראה שהתמצית פחות או יותר עונה על הקריטריון של קוק. כתוב במפורש שחלק מההתחממות הגלובלית נגרמת על ידי האדם, בלי לציין כמות.
אל מול זה טוען שביב שבמאמרו נאמר שאם מחשיבים קרניים קוסמיות כמשפיעות על האקלים, אז הן אלו שמניעות את האקלים בעוד שלפד"ח יש השפעה נמוכה. כמו כן, שביב טוען שלא יכל להגיד זאת במפורש במאמר, כי אז הוא לא היה עובר ביקורת עמיתים.
גם אם מה ששביב טוען הוא נכון, עדיין הסיווג של קוק תופס. שביב טוען שלפד"ח יש השפעה, פשוט נמוכה. הוא לא מכחיש את מעורבות האדם, או לא מזכירה כלל. העניין הוא שהוא יכל בקלות לא להזכיר את מעורבות האדם, בטח שלא בתמצית. כל זה בולט במיוחד אם משווים לתמציות המאמרים שכן סווגו כמכחישים בצורה מרומזת.

לדוגמא, "This suggests the 150-year trend is part of the natural climate variability." מכאן.
או למשל, "it was found that the solar total irradiance increase and the global warming of the Earth from the early 20th century to the present time could be caused by release of heat stored in the solar convection zone in the Maunder Minimum of the 17th century." מכאן.

באלו לא מוזכרת כלל השפעתו של האדם. גם לא מוזכר תרחיש אפשרי אם יוצאים מנקודת הנחה מסוימת כמו אצל שביב. אלא מוזכר שם טענה שהראיות מראות שההתחממות האחרונה נגרמה מגורם טבעי, ולא איזה "מה אילו" כזה כמו אצל שביב. לטעמי מדובר בהבדל של ממש. כל זה עוד כשמדובר בקטגוריה 5, כלומר בהתנגדות מרומזת. הבדלים האלו בולטים בהרבה במאמרים עם ההתנגדות המפורשת (קטגוריות 6 ו7).
לאור כל זה, טענת ביקורת העמיתים נשמעת תמוהה. כאמור, מחקרים עם מסקנות הרבה פחות "פרווה" משל שביב כבר פורסמו. גם אם פרופסור שביב לא יכל לכתוב במפורש את מסקנות המאמר, הוא לא היה חייב להזכיר את מעורבות האדם. למרות זאת, הוא כן עשה זאת, לא ברור למה. גם לא ברור למה זה עשוי להיות לו בעיה בתהליך ביקורת העמיתים.

כך או כך, בין אם טענת שביב נכונה ובין אם לא, מדובר באנקדוטה. אם היתה נכונה, היא אולי היתה יכולה לרמוז לנו שצריך לבדוק היטב את תוצאותיו של קוק. לשמחתינו, סקר האימות שערך קוק פותר לנו גם את הבעיה הזו. אם היתה מגמה רצינית של סיווג לא נכון, היינו רואים אותה בסקר.
אפרופו סקר האימות, גם הוא חטף ביקורת בכתבות השונות. נטען למשל שרוב החוקרים לא הסכימו עם הסיווג של קוק ונתנו למחקרם סיווג אחר, שזו טענה נכונה. אני רק לא מבין למה זה נאמר כביקורת מפי המכחישים. רוב רובה של אי ההסכמה עם קוק היתה שהוא סיווג מחקר כ"לא מביע דעה", בעוד שהחוקרים סיווגו אותו כמביע דעה בעד התיאוריה. אופס.

לסיכום סיומת
בדיון הציבורי על שינוי אקלים, מה שמשנה לנו ההדיוטות הוא האם יש קונצנזוס מדעי או לא. אם יש, אז יש לכך השלכות רציניות מאד על הדיון. אם אין, הדיון מיותר עד שקונצנזוס כלשהו יתגבש. כפי שביססתי כאן בפוסט, יש קונצנזוס רחב וחזק בנוגע להשפעת האדם על האקלים וניסיונות ההכחשה של קונצנזוס זה הם כושלים.

את הפוסט נסכם במילותיו של פרופסור שביב: "המדע הוא לא דמוקרטיה, אפילו אם רוב המדענים חושבים משהו אחד (וזה מתרגם ליותר מאמרים שגורסים כך), הם לא בהכרח צודקים".

לדעתי הציטוט הזה מסכם באופן נפלא את גישת "הרצחת וגם ירשת" של מתנגדי תיאוריית האקלים. מחד, הם מבינים את חשיבותו של הקונצנזוס המדעי בשיח הציבורי. לכן הם מנסים להראות שאין אחד. מאידך, הם טוענים, בצדק, שבשיח המדעי אין מקום לקונצנזוס. העובדה שאין מקום בשיח המדעי לדעת קונצנזוס לא אומרת שבשיח הציבורי אין לו מקום, ולהיפך.

חוסר האבחנה הזה, בין השיח המדעי לשיח הציבורי הוא מכוון. זו טקטיקת יח"צ עתיקת יומין ונעשה בה שימוש בקרב מכחישי מדע רבים. זה נעשה כדי לקעקע את אמינותו של המדע התורן שהמכחישים לא אוהבים את מסקנותיו. כשזה נכשל, פתאום הקונצנזוס בכלל לא משנה ומה שמשנה אלו הראיות. השימוש בטקטיקה הזו לא מוסיפה נקודות למכחישי תיאוריית האקלים אצלי, אלא בדיוק להיפך.