פוסט זה הוא החלק השני בסדרת "תום מסגביר", שפורסמה במקור בדף הפייסבוק שלי.

תוכן העניינים של הסדרה:

חלק א'

חלק ב'

חלק ג'

חלק ד'

בפוסט הקודם בסדרה עשיתי סקירה קצרה על המושג "הסגברה", על ההיסטוריה שלו ועל שימושים מוצלחים ו(בעיקר) פחות מוצלחים שלו. הפוסט הזה היה מתוכנן להיות על פריווילגיות, אבל נאלצתי לדחות אותו בעקבות שלל סיבות, שהעיקרית ביניהן תובהר היטב עד סופו של הפוסט (אני מקווה).

אז מה הסיפור? לאחרונה נתקלתי בטיעון מסוים העולה ממקלדתם של אנשים רבים בפיד שלי ואני מרגיש שלא אוכל להמשיך בסדרת "תום מסגביר על" מבלי לטפל כראוי בטיעון הזה קודם.

מסתבר שלדידם של אותם אנשים, נושאים מגדריים הם נושאים שאי אפשר לעסוק בהם באמצעות כלים מדעיים. דהיינו, כלים כמו חשיבה ביקורתית, השהיית ההחלטה עד קבלת מידע מספק, הסתמכות על עובדות ולא על אנקדוטות, ברירה בין העובדות והסקת מסקנות מהן באמצעות לוגיקה ועוד. לטענתם הטיעון תופס כי מדובר בנושאים חברתיים-ערכיים והכלים האלו לא מתאימים לעיסוק בנושאים האלו. לצורך הפוסט, נושא חברתי-ערכי הוא נושא המערב שאלות ערכיות טהורות, שאלות עובדתיות טהורות ושאלות מעורבות, במינון כזה או אחר.
אם לצטט אדם המוערך עלי מאד שדיבר על הנושא הזה בדיוק:

"מקרה קלאסי של שימוש בפטיש העוצמתי, הרחב והטוב ביותר שייצרה האנושות לארגון מחדש של כלי בית מחרסינה עדינה… גם אני התקשתי ועדיין מתקשה להזכיר לעצמי כמה לא רלוונטי סט הכלים המשופשף, הברור והנהדר שלי מהתחום העובדתי-פיסי כשאני עוסק בסוגיות ערכיות-חברתיות."

לצערו ולצערי, אני מסכים איתו על הנקודה הזו בערך כמו שאני מסכים עם הטענה שהעולם שטוח.
לטעמי יש מספר בעיות חמורות מאד עם הטיעון הזה ואני מוצא אותו חלש למדי. מאחר ואני הולך להשתמש בכלים מדעיים רבים במהלך סדרת הפוסטים הזו, העוסקת בעניינים מגדריים, חשוב מאד שאבהיר חד משמעית למה הטיעון הזה כל כך בעייתי בעיני לפני שאני ממשיך בה.

אפתח בנקודות המוצא שלי, שאני לא מתכוון לדון עליהן בפוסט הזה:
1. אך ורק באמצעות כלים מדעיים ניתן ללמוד על המציאות האובייקטיבית ואין עוד שום דרך ללמוד עליה כראוי.
2. לדעתי מוסר וערכים הם סובייקטיביים ולא מעוגנים במציאות האובייקטיבית או נובעים ממנה בשום צורה. לצורך פוסט זה אני למעשה רלטביסט מוסרי.

עתה הגיע הזמן לטפל בטיעון. אתחיל עם הבעיה הראשונה שנמצאת בטיעון, המהותית והחמורה מכולן – הטיעון סותר את עצמו. לוגיקה היא כלי אחד מסט כליו של הרציונל, אחד מהמרכזיים שביניהם. באמצעותה הוא שופט את הטענות והראיות העולות מולו ומחליט בהתאם. טוען הטיעון אומר שיש נושאים שאי אפשר להסיק לגביהם מסקנות באמצעות לוגיקה… תוך שימוש בלוגיקה. לא פתיחה טובה במיוחד.

לרוע מזלם של טועני הטיעון, מצבו לא משתפר בהמשך. הבעיה השניה בטיעון היא שהוא חסר אבחנה לחלוטין. נושאים חברתיים וערכיים שונים מכילים בתוכם שאלות עובדתיות רבות, שאלו לרוב קשורות יד ביד עם השאלות הערכיות. דוגמא נאה לזה היא בנושא של ברית מילה. השאלה "האם כדאי לי למול את בני?" היא שאלה המכילה פן ערכי משמעותי, אבל גם מכילה פן עובדתי מובהק ולא מבוטל. למרות שהשאלה ערכית, אפשר לעסוק בחלק אחד שבה בצורה עובדתית לחלוטין, מבלי להיכנס לצד הערכי שבה. עשיתי את זה בעצמי בעברי. הפלרה מלאכותית של מי השתיה היא דוגמא נוספת לנושא חברתי המכיל שאלות עובדתיות רבות. גם בנושא הזה, למרות שהוא נושא חברתי, אפשר לעסוק בפן העובדתי שלו וגם את זה עשיתי.

בדומה לנושאים האלו, שאלות מגדריות רבות הן גם שאלות עובדתיות. השאלה "האם יש הבדלי שכר בין גברים לנשים?" היא שאלה עובדתית לחלוטין. שאלות העוסקות בשיעור עבירות המין באוכלוסיה, בגורמי הסיכון לביצוע העבירות האלו, או להיות קורבן לעבירות האלו הן גם שאלות עובדתיות לכל דבר ועניין. הנושאים המגדריים השונים מלאים בשאלות האלו, בדומה לנושאים חברתיים אחרים. על השאלות האלו ניתן לענות כראוי *אך ורק* באמצעות כלים מדעיים, בין אם מדובר בנושאים מגדריים ובין אם מדובר בנושאים חברתיים אחרים.

הטיעון בניסוחו לעיל לא עושה את האבחנה בין הצדדים העובדתיים והערכיים שיש בתוך סוגיות חברתיות. הוא פוסל באבחת חרב יחידה שאלות עובדתיות טהורות רבות בגלל חוסר האבחנה הזו. זו אבחנה שטועני הטיעון יודעים לעשות יופי כאשר הנושא הוא טבעונות, ברית מילה, הפלרת מים, נושאים כלכליים ועוד. מסיבה לא מובנת, את אותה האבחנה הם לא מצליחים לעשות כאשר מדובר בנושאים מגדריים.

כאמור, טועני הטיעון לא זונחים כל כלי רציונלי אפשרי כאשר הם ניגשים לעסוק בשאלה חברתית. הם משתמשים בלוגיקה עצמה לא רק כדי לטעון כנגדה, אלא אפילו כדי להצליח להעביר משפטים בסיסיים ומשתמשים בה בנסתר גם כשהם משתמשים בכלים אחרים שבאמצעותם הם שופטים נושאים ערכיים. לדוגמא, חבוב טבעוני יחשוב לעצמו "זה מרגיש לי לא נכון לפגוע בבעלי חיים, לכן אני לא פוגע בבעלי חיים". הנה, הוא השתמש בלוגיקה (שהיא כלי מדעי) כדי להסיק מסקנה מרגשותיו, למרות שמדובר בנושא ערכי לחלוטין.

זה ברור כשמש בצהרי היום שכלי מדעי אחד לפחות משמש לעיסוק בנושאים חברתיים ערכיים. אבל גם במקרה הזה, יש חוסר אבחנה לגבי השאלה באילו כלים רציונליים צריך להשתמש ואיזה צריך לאכסן בבוידעם כשעוסקים בשאלות מגדריות. לפי מה אנחנו קובעים שדווקא לוגיקה נשארת, אבל הסקת מסקנות מעובדות זורקים לפח? למה לוגיקה כן, אך השהיית השיפוט לא? ההצדקות שנתקלתי לכך הן רעועות במקרה הטוב ולא קיימות במקרה הרע.

הצדקה פופולרית אחת גורסת שהסתמכות על עובדות בנושאי מגדר היא שגויה. לפי ההצדקה הזו, ספרות המחקר בנושא המגדרי כל כך לוקה בעיות, עד שבלתי אפשרי להסיק ממנה מסקנות ראויות ואי אפשר להשתמש בה נקודה. באופן אירוני למדי, פעמים רבות הטוען מסתמך על סטטיסטיקות מספרות המחקר המדוברת כמה תגובות לאחר מכן באותו הדיון כדי להעביר נקודה אחרת.
חמור מכך, באותו תירוץ אפשר להשתמש לגבי נושאים רבים, כמו למשל תזונה, הנדסה גנטית, הפלרת מים או קרינה סלולרית. ספרות המחקר בנושאים האלו גרועה לא פחות ממחקרי המגדר השונים ולפעמים אף יותר. אותה ספרות גרועה לא מונעת מאותם אנשים לצלול לתוכה ולגבש דעה מסויגת כראוי לטיב ספרות המחקר בנושא, כי זה בדיוק מה שאותם אנשים אמורים לעשות ועושים. אז למה דווקא בנושאים מגדריים לאנשים האלו פתאום איכות הספרות המחקרית מפריעה? לא ברור.

הצדקה פופולרית אחרת תוקפת כלי מדעי אחר, שהוא השהיית ההחלטה עד קבלת ראיות מספקות על מנת להכריע בסוגיה. לפי ההצדקה הזו, השהיית השיפוט מהווה באוטומט אמונה לגרסת נאשם, מהווה נקיטת עמדה ומשרישה תרבות של אונס. ההצדקה הזו נופלת כשמשווים אותה אל מול פשעים אחרים שאינם פשעי מין. האם כשלא נוקטים עמדה בנוגע לסיפור גניבה בעצם מאמינים אוטומטית לנאשם? לא ממש. כשאלמונית מתבקשת להביע עמדה בנוגע לשתי גרסאות סותרות, אין לה שתי עמדות לבחור מביניהן, אלא שלוש. השלישית, ישיבה על הגדר, בהגדרתה המילולית אינה מהווה נקיטת עמדה. כמו קודמתה, גם הצדקה זו לוקה במוסר כפול ובחוסר עקביות.

הבעיה האחרונה שאציין עם הטיעון היא שקשה עד בלתי אפשרי להבין ללא הגדרה מדויקת מה זה אומר "נושא מגדרי", או "נושא חברתי". יעני, קשה לפלוני לדעת מתי עליו להשהות את כליו המדעיים ולעבור לכלים אחרים. ממתי שיעורי ההטרדות המיניות בקרב האוכלוסיה בישראל נהפך לנושא מגדרי? פחות או יותר מאז שזרמים מגדריים החליטו לאמץ אותו. האם זה הופך את השאלות העובדתיות הרבות בנושא הזה לשאלות ערכיות שלא ניתן לענות עליהם באמצעות מדע? האם על הגורמים המקצועיים הממונים על מניעה של הטרדות מיניות לזנוח כלים מדעיים כדי לטפל בבעיות האלו? מובן שלא, אלא בדיוק להפך. רק באמצעות הגדרת הבעיה במדויק ומחקרה ניתן לטפל בה. בשביל זה בדיוק קיימים כלים מדעיים.

הגבול בין נושא ערכי טהור לנושא ערכי-חברתי הוא דק מאד ואפילו יש שיגידו שאינו קיים. גם אם השאלה היא ערכית לחלוטין, סביר להניח שעדיין אפשר למצוא בה פן עובדתי הדורש בדיקה, שאותה עושים באמצעות כלים מדעיים. את העובדות שמגלים באמצעות אותם כלים מדעיים שופטים לאור ערכים המשתנים בין אדם לאדם וזה מה שמבדיל דיון על נושא חברתי מדיון על נושא מדעי גרידא. אם ניקח את דוגמת הטבעוני שמקודם, אותו טבעוני סובר שעליו לצמצם את הסבל בעולם. בדיקה עובדתית של אילו בעלי חיים הם בעלי מערכת חישה שמאפשרת סבל היא הכרחית בשביל שאותו טבעוני ידע איך לפעול על פי צו ליבו. שימוש בטיעון ה"א-מדעי" לא מאפשר לטבעוני להכריע בסוגיה בכלל.

אני יכול להמשיך ולציין את הבעיות הרבות שקיימות בטיעון הזה, שממש לא נגמרות באלו שהזכרתי. אני לא אעשה זאת, כי אני חושב שהנקודה הועברה. הטיעון בעייתי, לא משכנע, מלא סתירות פנימיות וריק מעקביות. הצדקותיו הן או לוקות בחסר, או חסרות עקביות. במקרה הפחות טוב הן שני אלו בו זמנית.

אין שום סיבה לזנוח כלים מדעיים כשאנחנו באים לבחון נושאים חברתיים ובכללם נושאים מגדריים. אני חושב שמי שמשתמש בטיעון צריך לשפר אותו ואת הצדקותיו משמעותית כדי לשכנע אחרים ברעיון העומד מאחוריו.
לקינוח חשוב לי לציין שמרבית טועניו לא באמת חושבים שאנשי המקצוע צריכים לזנוח כלים מדעיים כשהם ניגשים לעסוק בסוגיות מגדריות. העניין הוא שזה נובע ישירות מהטיעון. כשהם משתמשים בו, טועניו מנסים לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. כשנוח אז בנושא חברתי אפשר לבדוק באמצעות כלים מדעיים וכשלא נוח אז לא. אי אפשר לבחור שרירותית באיזה חלק של המציאות אנחנו בוחנים באמצעות כלים מדעיים ובאילו לא.
כלים מדעיים הם קשים לשימוש ודורשים תרגול מתמיד ומודעות עצמית מאד גבוהה על מנת להשתמש בהם כהלכה. שימוש בהם קשה שבעתיים בנושאים חברתיים, הנוטים להיות טעונים ורגשיים מאד. למרות (ואולי אף בגלל) הקושי, עלינו להקפיד על שימוש בהם בנושאים אלו. שימוש בכלים האלו יעזור לנו להמנע מגיבוש דעה שגויה, מוטה ועיוורת, גם בנושאים חברתיים.

אני הייתי תום, אתם הייתם אתם וזה היה פוסט ארוך וחופר במיוחד. אני מקווה שאחריו סגרתי את הפינה הלא קטנה הזו ועכשיו אוכל להמשיך עם הסדרה כמתוכנן.